שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות ב׳:י׳:ח׳

10 אֵילּוּ נֶאֱמָנִין לְהָעִיד בְּגוֹדְלָן מַה שֶׁרָאוּ בְקוֹטְנָן כול׳. אֵין נֶאֱמָנִין אֶלָּא בְגוֹדְלָן מַה שֶׁרָאוּ בְקוֹטְנָן. הָא בְקוֹטְנָן לֹא. תַּמָּן תַּנִּינָן. נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה אוֹ קָטָן לוֹמַר. מִיכָּן יָצָא נְחִל. מְהַלֵּךְ לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְנוֹטֵל אֶת נְחִילוֹ. וָכָה הוּא אוֹמֵר כֵּן. רִבִּי אָחָא רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אֶלָּא עַל נְחִיל שֶׁלַּדְּבוֹרִים שֶׁאֵין גְּזֵילוּ דְבַר תּוֹרָה. תַּנֵּי רַב אוֹשַׁעְיָה. וּבִלְבַד בְּמַפְרִיחַ. אֲבָל בְּשׂוֹכוֹ לֹא. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא עַל אָתָרּ. הָא לְאַחַר זְמַן לֹא. אָמַר לֵיהּ. אַף אֲנָא סָבוּר כֵּן. וְתַנִּינָן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. שֶׁהֵעִידוּ בְּמַאֲמָרָן. אֲבָל יָצְאוּ וְחָזְרוּ אֲנִי אוֹמֵר. מִפְּנֵי יִרְאָה וּפִיתּוּי אָמְרוּ.